אתר הבית

האם אגרת הגודש היא הפתרון האולטימטיבי לבעיית התחבורה בישראל?

פורסם ע"י ב מרץ 27, 2019 בקטגוריה אבי הורוביץ, בלוג, המכונית האוטונומית, נסיעה שיתופית | 2 תגובות

פורסם ע"י ב מרץ 27, 2019 בקטגוריה אבי הורוביץ, בלוג, המכונית האוטונומית, נסיעה שיתופית


לאחרונה פורסם כי על מנת להימנע מפקקים בערים הגדולות, יש כוונה לחייב נהגים לשלם “אגרת גודש”, ובכך לנסות להניע חלק מהמשתמשים לנסוע בתחבורה ציבורית, או לפחות בתחבורה שיתופית.

בעיית העומס בכבישים

בעיית העומס בכבישים והחוסר בתחבורה ציבורית הן בעיות המוכרת לכולנו. על פי סקר שפורסם בכלכליסט עולה, שהבעיות הללו מדורגות בראש סדרי העדיפויות של אזרחי מדינת ישראל.

וכך עולה מנתוני הסקר: 56% מאזרחי מדינת ישראל סוברים כי בעיית הפקקים והתחבורה בישראל היא בין הבעיות שהכי מפריעות להם, ומעליה ממוקמות בהתאמה: בעיית הצפיפות בבתי החולים (62%) ועליית מחירי הדיור (69%).

עוד עולה מהסקר, ש-48% מסך כלל האוכלוסייה בישראל מגיעה לעבודה באמצעות כלי רכב, ורק 29% משתמשים בתחבורה ציבורית.

להערכתי, הסיבה לכך שכמות העובדים שמגיעה בתחבורה ציבורית קטנה על פני כמות העובדים שמגיעה באמצעות כלי רכב, היא מפני שהתחבורה הציבורית בישראל איננה יעילה וחייבת לבצע שינוי מהותי שיפתור את בעיית הגודש בכבישים.

הבעיות בתחבורה הציבורית בישראל

רגע לפני שאפרוש את משנתי לגבי השינוי המהותי שצריך להתחולל בתחבורה הציבורית בישראל, קודם אעלה פה את הבעיות בה. ראשית, מי שאחראי במדינת ישראל על תחום התחבורה בישראל הוא משרד התחבורה. משרד זה בעל כלל הסמכויות לתכנון תחבורה ציבורית: מסלולים, קווים ועוד.

על פי מאמרו של אלעד מלכה באתר “מידה”, כל עוד התחבורה בישראל תמשיך להיות מרוכזת בידי משרד התחבורה ולא תבוזר לרמה של רשויות מקומיות, יהיה קשה לבצע את השינוי שאנו כה מייחלים לו בתחבורה הציבורית בפרט ובעיית התחבורה בישראל ככלל.

כך נכתב במאמרו: ישראל היא חריגה בתחום התחבורה וחריגה ביחס ליתר העולם המערבי. אין עוד מדינה בה כל הסמכויות לתכנון תחבורה ציבורית נמצאות בידי גוף ממשלתי אחד. משרד התחבורה קובע למעשה עבור כל קו בישראל את מסלול הנסיעה, תדירות הנסיעה ואפילו את מפרט וצבע האוטובוסים, בעוד שבמקומות אחרים בעולם סמכויות ניהול התחבורה הציבורית מבוזרות לרמה מוניציפלית או מחוזית“.

שנית, קיימת הבטחה לפתרון בעיית התחבורה באזור גוש דן. ההבטחה לפתרון היא בדמות הרכבת הקלה בתל אביב ופרבריה, שעתידה להיות אמצעי התחבורה העיקרי ברחבי העיר ומחוצה לה. אולם פרק הזמן להפעלתה ייצא לדרך רק משנת 2025 ואילך. כל זמן שהרכבת הקלה לא יוצאת לדרך, ממשיכים הפקקים בעיר ומחוצה לה.

המדינה שוקלת לפתור את כלל בעיות התחבורה באמצעות אגרת גודש, שתניע חלק מהאזרחים לנסוע בתחבורה ציבורית או לפחות בחבורה שיתופית.

אגרת הגודש: הפתרון האולטימטיבי?

אגרת גודש היא תשלום מס מהמדינה שמטרותיו העיקריות הוא להפחית את גודש התנועה ולגייס מימון להשקעה במערכת התחבורה.

בלונדון אגרות הגודש פעילות מאוד והן מוטלות על רוב כלי הרכב הנכנסים למרכז לונדון. למעשה, עיקר הנסיעות המחויבות באגרה הן בין השעות 07:00 ל-18:00, אך מעבר לשעות הללו לא מוטלת אגרות גודש כלשהן, וכך גם בסוף השבוע כשהעסקים מושבתים.

תשלום אגרת גודש הגיונית במקום שיש בו תחבורה אלטרנטיבית. אולם בישראל, שבה התחבורה הציבורית אינה יעילה, הדבר יקשה על מי שאינו משלם אגרה להגיע ממקום למקום. כך לדוגמה, פורסם רק בימים אלה ב”דה מרקר” ע”י הגב’ אסנת ניר, כי “השלמת קו הרכבת המהיר לירושלים תתעכב משמעותית”, וזה כמובן ביחד עם עוד מספר רכבות בערים נוספות.

ניתן להוסיף כי גם אם הממשלה תחליט על תשלום האגרה, אבל תימנע מחיובם של אלה שייסעו ב-“קארפול” (רכב שיתופי), קיימת בעיה ,שכן רבים חוששים לנסוע עם זרים באותו כלי רכב לאור המצב הביטחוני המתוח.

עוד ניתן להוסיף, שעל פי מאמרו של אודי עציון בכלכליסט עולה כי רבע מהישראלים יהיו מוכנים לשלם אגרת גודש כדי לעקוף את הפקקים בכבישי ישראל. אולם, כמו שכבר צוין, ללא תחבורה ציבורית מסודרת, כפי שצריכה להיות, התשלום יהיה ללא הועיל.

בשלב זה, אני סבור שבלתי אפשרי להטיל אגרות גודש על נהגים בישראל. מס זה יהיה אפשרי, רק לאחר הסדרת התחבורה הציבורית, לרבות מערכת רכבות קלות שעתידה לצאת לפועל בעוד כמה שנים.

נכון שהמס אליו התמכרו במשרד האוצר, הנובע מכלי רכב, עשוי לקטון עת ייכנסו כלי הרכב האוטונומיים והשיתופיים, שבזכותם התחבורה הציבורית תשתפר פלאים, אך כשמדובר בסכומים כה גדולים, מן הראוי להכין את התשתית המתאימה שתהווה אלטרנטיבה לכך.

ומה בדבר הטלת אגרת גודש על רכבי הליסינג?

כפי שכבר ציינתי, אין מקום להטלת אגרת גודש לאור התחבורה הציבורית הקלוקלת, כך שלא צריכה להיות כל השפעה, בשנים הקרובות, על חברות הליסינג, ובוודאי שלא על המשתמשים בכלי הרכב שלהם.

אולם חשוב לי להדגיש, כי כשתגיע העת, התחבורה הציבורית תשתפר והממשלה תחליט על אגרת גודש במטרה לצמצם את כמות המכוניות בכבישי ישראל, יהיה צריך לשקול כיצד לשלב גם נסיעות שיתופיות בכלי רכב של ליסינג, על מנת לנסות ולהימנע מתשלומי אגרות הגודש בפרט ולצמצם את כמויות כלי הרכב בישראל בכלל.

אין ספק שבעתיד הדבר עשוי להשפיע גם על חברות הליסינג (בהקטנת כמות המשתמשים, בעיקר אלה העובדים בסמוך לערים הגדולות או בתוכן) וגם על המשתמשים, ולכן יש להיערך לכך בהתאם.

אבי הורוביץ יועץ ליסינג

אבי הורוביץ - יועץ ליסינג, מייסד ענף הליסינג בישראל ובעל ניסיון של למעלה משלושה עשורים בתחום. חברת "אבי הורוביץ - ייעוץ ליסינג" מספקת מענה לצורך הקיים לייעוץ מקצועי, פיננסי וטכני בתחום זה לחוג לקוחות רחב המונה גורמים פרטיים, חברות פרטיות וחברות ציבוריות מובילות.

2 תגובות

Join the conversation and post a comment.

  1. דור מלכיאל

    אני חושב שבישראל כמה שיטילו אגרות ומיסים – עדיין האזרח הפשוט יאהב לנסוע ברכב משלו ולא יוותר על הפינוקים האלה. אם היינו עם עם מנטליות אחרת היינו מבינים את העניין ונוסעים בתחבורה ציבורית. בגרמניה ובאנגליה אנשים מעונבים נוסעים ברכבת, אבל פה לדעתי גם אם יהיה פתרון זה לא יקרה בגלל האגו הנפוח.

  2. יהודית

    אני בין האחוזים הגבוהים שהפקקים היא הבעיה שמפריעה לי הכי הרבה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שינוי גודל גופנים